תיקון ליל שבועות

מקורו של חג השבועות הינו בציווי מן התורה (דברים כ”ו). חג זה הינו אחד משלושת החגים (שלושת הרגלים) היהודיים בהם נצטווו היהודים לעלות לירושלים. בחג זה נצטוו גם להביא מביכורי פרי אדמתם לבית המקדש.

עם חורבן בית המקדש, לא ניתן היה להמשיך ולקיים את טכס הבאת הביכורים – הפן החקלאי של החג ונוספו לו מסורות נוספות. על פי אחת מהן, פירש רבי עקיבא את ספר שיר השירים כשיר אהבה בין אלוהים “החתן” לעם ישראל “הכלה”. טכס “האירוסין” נערך בשבועות, חג מתן – תורה אשר בו, שימשה התורה כ – “כתובה”.

בספר הזוהר, מופיע המושג תיקון ליל שבועות בארמית. “תיקון”, פירושו בעברית – “קישוט”. בתיקון ליל שבועות, הכוונה על פי מסורת זו, קישוט התורה לקראת החופה הנערכת למחרת בחג מתן תורה. וכיצד “מקשטים” את התורה? על ידי לימוד והעמקה בכתבי קודש הנוגעים לתורה.

על פי מסורת אחרת המופיעה במדרש שיר השירים רבה, בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה, במקום לצפות בכיליון עיניים. אלוהים נאלץ להעיר אותם בקולות וברקים. כתיקון, התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים בבוקר מוכנים למתן התורה. על פי החסידות והקבלה, יש ערך מיוחד ללימוד התורה בלילה זה, ויש בכוחו להשפיע על איכות הלימוד במהלך כל השנה שאחריה.

המנהג של התיקון בליל שבועות, קדום מאוד אלא שנשכח וחזר והתחדש על ידי המקובלים בצפת.

ולנו, שאיננו אמונים על לימוד התורה, מה נותר לנו לתקן? הבה נקדיש זמן זה של לימוד, להתכנסות פנימה, לבדוק עם עצמינו מה “קלקלנו” במשך השנה ואיך באפשרותנו לתקן.

ישנם כאלה שיתייחסו לתיקון כאל תיקון תקלות פיזיות כמו צבע דהוי, ברז דולף, ריצפה עקומה וכו’. כמובן שזה בסדר גמור, כי אם אלו דברים שמעסיקים אותנו, סימן שעלינו לתקנם. אל לנו לשכוח שמה שמעסיק אותנו ביום-יום, אלו דברים לא פתורים. ברגע שאנחנו מטפלים בהם, משהו בנו משתחרר.

ישנם אחרים שיראו הזדמנות בליל זה להתעלות רוחנית, להרגיש ולדון בדברים שברומו של עולם.

אחד משבעת שמותיו של חג השבועות הוא “חג הקציר”. אפשר ורצוי לעשות עבודה פנימית ולבחון מה ניתן כבר לקצור מפרי עמלנו של השנה האחרונה, ברגע שאנחנו קוצרים, האדמה נחה, כלומר הנפש נחה, ומכינה את הקרקע למשימה הבאה של מעגל החיים: זריעה, נביטה, גידול וקציר.

אודות הדר אליאש