השנה האזרחית החדשה

לקראת השנה האזרחית הבאה עלינו לטובה, החלטתי להקדיש מאמר זה לשיר של תקווה, שלום והתבוננות פנימה.

אנו חיים במספר רבדים במקביל וקוצבים את עיתותינו בשני שעונים עיקריים, לוח השנה העברי והלוח האזרחי. השנה העברית המתחילה בחודש תשרי, נפתחת בחשבון נפש והתבוננות פנימה (ראש השנה, הימים הנוראים ויום הכיפורים). לוח שנה זה פועל על הרבדים הרגשיים והרוחניים. השנה האזרחית, הנפתחת בימים אלו, מתחברת אל הפן המעשי יותר של חיינו. הסכמי עבודה, שנת המס ואפילו תקציב חדש. אנו חלק מהעולם הכלכלי. החנויות מוזילות מחירים כדי להפטר ממלאים ישנים ולפנות מקום לסחורה חדשה. וגם אנו צועדים קדימה. עלינו לתת דין וחשבון למדינה על מה שהשגנו כלכלית בשנה החולפת. ראש השנה האזרחית מחבר אותנו לצד המעשי, ליצר הקיום שלנו. למאבקנו על משאבי זמן וכסף, לחומריות.

אנו מביטים קדימה בתקווה אל השנה האזרחית הבאה עלינו לטובה ומאחלים לעצמנו שפע כלכלי והגשמת חלומותינו. כי גם אנו מבינים היטב, כמאמר חז”ל, שאם אין קמח אז גם אין תורה. לסיום רציתי להביא קטע שקיבלתי (המחבר אינו ידוע לי) שמחבר אותנו אל החיים כפי שאני רואה לנכון:

תרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך

אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו טובים יותר אחרי שנתחתן. אחרי שיהיו לנו ילדים. אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים, ושנהיה יותר מאושרים כשהם יגדלו. אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם. אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה. אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר ויהיו מושלמים יותר כשהבן\בת זוג שלנו יצליח יותר, כשתהיה לנו מכונית טובה יותר או בית יותר גדול, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה. האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מאשר “עכשיו”. אם לא עכשיו אז מתי? החיים תמיד מלאי אתגרים ומכשולים. עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה.

מישהו אמר פעם: משך הרבה זמן היה נדמה לי ש”החיים האמיתיים” היו אמורים להתחיל עוד מעט. אך תמיד היה מכשול אחד. בעיה שעלי להתמודד איתה, פקס לא פתור. חוב שצריך לשלם. אז החיים היו אמורים להתחיל. עד שהבנתי שהמכשולים האלו הם, הם “החיים שלי”. הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר. האושר הוא הדרך. יהיה טוב אם תשמור כל רגע טוב שיש לך לבד, או עם מישהו מספיק מיוחד ששווה לבלות את זמנך איתו כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד.

לכן, תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית, עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או עד יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן טוב להיות מאושר.

האושר הוא דרך לא גורל.

עבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף.

אהוב כאילו אף פעם לא פגעו בך.

רקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך.

בתקווה ששנה אזרחית זו תביא אלינו שלום, שגשוג ושפע.

אודות הדר אליאש